יום שלישי, 13 בפברואר 2024
צור לי משהו יפה – הפתע אותי
הודעה מאדוננו ישוע לוולנטינה פפאגניה בסידני, אוסטרליה בתאריך 2 בפברואר 2024
במהלך הלילה, המלאך בא ולקח אותי לגיהנום. הגענו לבניין מוזנח שהיו לו הרבה חלונות מלוכלכים.
כשנכנסנו לבניין, לא ראיתי נפשות כלשהן, אבל הרגשתי שהן עדיין שם בחוץ. הבניין היה באופן כללי במצב מבולגן מאוד.
המלאך אמר לי שהנפשות מחכות שאסיים את הניקיון.
בפנים, המלאך הסביר לי מה לעשות. הוא אמר לי לנקות את החלונות ולסדר את המקום, והוא אמר, “אעזור לך.”
המלאך אמר, "אל תדאגי, את עושה עבודה מצוינת. הנפשות צריכות את הניקוי האחרון הזה כדי שיוכלו להיכנס לגן עדן."
כשסיימנו, המלאך אמר, “אדוננו ישוע ירצה לראות אותך.”
פתאום מצאנו את עצמנו בנוכחות של אדוננו ישוע בגן עדן.
אדוננו אמר, “וולנטינה, ילדה שלי, הבאתי אותך לכאן כדי שתוכלי לספר לי אם עשית עבודה טובה. האם עשית טוב? ניקית את החלונות כמו שצריך, סידרת את המקום וניקת הכל כפי שאמור להיות?”
השבתי, “כן, אדוני, ניסיתי הכי טוב שלי. אני חושבת שעשיתי הכל נכון.”
הוא אמר, "טוב. זה כל מה שאני רוצה לדעת." אדוננו חייך. הוא היה מרוצה מהעבודה שעשיתי.
אמרתי, “אדון ישוע, מה אני יכולה לעשות בשבילך? האם תרצה שאשטוף לך חלונות או משהו אחר?”
הוא חייך ואמר, "לא, כבר עשית את זה. כאן, לא צריך לשטוף חלונות – הכל נקי; זה גן עדן."
פתאום אדוננו ישוע התקרב והחל לדבר אליי בקרואטית. חשבתי לעצמי, ‘הוא לא יודע שאני סלובנית? למה הוא מדבר אליי בקרואטית?’
בדברו קרואטית, אמר, “ארצה שתצרי לי משהו יפה, משהו יוצא דופן, כדי להפתיע אותי – לשמח אותי.”
משמאלי, וילונות הופיעו פתאום בגובה רב מאוד, כמו גובה הקתדרלה.
ישוע אמר, “ראית את הוילונות האלה? תלכי ותורידי אותם? מריה, אימי, תעזור לך. תעשי זאת בשבילי?” יכולתי לשמוע את אם המבורכת משוחחת עם כמה גברות מאחורי הווילונות, אבל לא ראיתי אותה.
אמרתי, “כן, אדוני, אני אעשה זאת.” חשבתי לעצמי, ‘איך אוציא את הוילונות האלה – הם כל כך גבוהים.’
לפתע, רוח הקודש האירה אותי בנוכחותו של האדון. הבנתי שהסרת הווילונות היא כמו הסרת הצעיף מעיני העם כדי שיוכלו לראות את האמת—לראות מה באמת קורה בעולם. אנשים עיוורים למה שקורה בעולם.
אדוננו הפנה אותי לאמנו המבורכת, כי היא תעזור לי ותנחה אותני להפיץ את דבר האלוהים לעם כדי שישתנו ויתחרטו.
חשבתי לעצמי, ‘איך אני אצור משהו יפה עבור אדוננו כדי להפתיע אותו?’ התחלתי לדאוג.
לפתע, כשסובבתי את גבי, הופיעה מימיני קופסת עץ יפה. בתוכה ניצבו שלושה מלאכים תינוקות עירומים ויפים להפליא. הם צחקו, חייכו, דיברו זה עם זה ושיחקו. הם היו כל כך חמודים.
“אוֹהּ, כמה שאתם יפים,” אמרתי, תוך כדי שאני מסתכל על המלאכים התינוקות. "עשית לי את היום."
האדון שלנו שם אותם שם כי הוא ידע שהייתי מודאג לגבי מה שהוא ביקש ממני, והנוכחות של המלאכים התינוקות תגרום לי לשמוח ולא לדאוג.
הערה: בזמן שדיקטתי את ההודעה הזו, אדוננו אמר, “מה שאתה קורא עכשיו ומה שכתבת, זו הבשורה שלי. כל המסרים הם הבשורה שלי והתלמודים שלי.”